דיני הגנת הפרטיות

העולם הפך דיגיטלי, זהו עובדה מוגמרת. רוב האנשים בישראל מנהלים את מירב ענייניהם באמצעות המחשה או הטלפון הנייד (שבעצמו מחשב לכל דבר ועניין)
אנו מזמנים יותר ויותר באמצעות הרשת. חברות עסקיות וגורמי ממשל מעתיקים יותר ויותר מפעילותיהם לעולם המקוון.
לרשת הפיצה, למשלוח מהסופר, למוסך ובעצם לכל מי שמנהל רישום כלשהוא- מנהל דה פאקטו מעין מאגר מידע.
כיצד אם כן, ניתן להבטיח כי פרטי הזהות הייחודיים שלנו (ת.ז., פרטי חשבון בנק, אמצעים ליצירת קשר, הרגלי הקניות שלנו ומה לא) לא יגיעו לידי חשיפה לא מבוקרת ע"י גורמים שאין אנו מעוניינים שיראו.
בישראל חווינו אירועי סייבר משמעותיים במהלך שנת 2021: הפריצה לחברת שירביט, בית חולים ההל יפה בחדרה ועוד רבים אחרים שזכו לתהודה תקשורתית.

מדינת ישראל קבעה באמצעות תקנות מהם החובות של כל אדם או חברה המנהל רשימות מידע (מאגרים) מהם אמצעי ההגנה הנדרשים לפי חוק וכיצד על מי שנפגע במתקפת סייבר להתנהל.
משרדי מבצע הערכת סיכונים ליחידים וחברות אשר נדרשם לעמוד בהוראות חוקי ותקנות הגנת הפרטיות: החל מסקירה ראשונית לקראת הטמעת מערכות על פי התקן וכלה הערכת סיכונים וצעדים שעל אדם או חברה לבצע על מנת לעמוד בהוראות החוק.

דילוג לתוכן